זהר

שעט) פתח ההוא טייעא ואמר, ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים. ת״ח, כד קב״ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן, כל מלי דעלמא תתאה, וכל עלאין ותתאין מתערין לקבליה. וכל אילני דבגנתא דעדן, פתחי שבחא לקבליה. הה״ד, אז ירננו עצי היער מלפני יי׳ כי בא. ואפילו עופי דארעא, כלהו מרחשי שבחא קמיה. כדין שלהובא נפק, ובטש בגדפוי דתרנגולא, וקרי ושבח למלכא קדישא. וקרי לבני נשא דישתדלון באורייתא, ובשבחא דמאריהון, ובפולחניה. זכאה חולקיהון דמאן דקיימין מערסייהו, לאשתדלא באורייתא.

פירוש הסולם

שעט) פתח ההוא טייעא וכו׳: פתח סוחר ההוא ואמר, ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלקים. בוא וראה, כשהקב״ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, כל הדברים, דהיינו המדרגות, שבעולם התחתון, שהוא המלכות, וכל העליונים והתחתונים מתעוררים כנגדו, וכל האילנות, שהם המדרגות, שבגן עדן פותחים בשבחים כנגדו, ז״ש, אז ירננו עצי יער מלפני ה׳ כי בא. ואפילו העופות שבארץ, כולם דובבות שבח לפניו. אז יוצאת שלהבת ומכה בכנפיו של התרנגול, וקורא ומשבח למלך הקדוש, וקורא לבני אדם שישתדלו בתורה, ובשבח אדונם ובעבודתו. אשרי חלקם של אותם הקמים ממטתם לעסוק בתודה.