זהר

תרצג) ואי תימא, הא כתיב, כי אתם המעט מכל העמים, אלא, מכל העמים ודאי, אבל מעמא חד יתיר סגיאין אינון. דהא לית עמא בכל עלמא רב וסגי כישראל. ואי תימא הא בני ישמעאל, והא בני אדום, הא כמה אינון. ודאי הכי סגיאין אינון, אבל כל שאר עמין כלהו מתערבי אלין באלין, בנין אית לעם דא, בעם דא, ולאלין בנין בעם אחרא, ואלין באחרא. ובג"כ לית עמא בכל עלמא, רב סגי כישראל, עמא ברירא ויחידאה, אלין באלין, בלא ערבוביא אחרא כלל, דכתיב כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך, ובך בחר יי', וע"ד ברב עם הדרת מלך, הדורא איהו דמלכא עלאה קב"ה.

פירוש הסולם

תרצג) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי כתוב, כי אתם המעט מכל העמים. ומשיב מכל העמים, ודאי שהם המעט, אבל מעם אחד מהם, הם יותר מרובים, שאין עם בכל העולם גדול ורב כישראל. ואם תאמר, הרי בני ישמעאל, והרי בני אדום, שהם הרבה. ומשיב, ודאי הוא כך, שהם מרובים, אבל כל שאר העמים מתערבים אלו באלו, שיש לעם זה בנים בעם זה, ולאלו בנים בעם אחר, ולאלו באחר. וישראל אינם מתערבים ולא מתערבים בהם עמים אחרים. ומשום זה, אין עם בכל העולם שיהיה גדול ורב כישראל, עם ברור ויחיד הם, באלו אין ערבוב אחר כלל, שכתוב, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך ובך בחר ה'. וע"כ ברב עם הדרת מלך, הוא הדרת מלך העליון, הקב"ה.