זהר

רעז) וקב"ה חשיב בגוונא אחרא שמיהון, בבלק ב"ל, בבלעם ב"ל, הא בלב"ל. מה אתוון אשתארו עמ"ק, בלבל עמקא דמחשבה דלהון, דלא ישלטון בעלמא, ולא ישתארון בעלמא.

פירוש הסולם

רעז) וקב"ה חשיב בגוונא וכו': והקב"ה חשב באופן אחר את שמותם, כי בבלק יש בל, ובבלעם יש בל, וכשמתחברים הם בלבל. ומה הם האותיות שנשארו, בהלקח מהם האותיות בלבל, הם עמק, דהיינו ע"מ מן בלעם, וק' מן בלק. וצירוף זה יגרום, לבלבל עומק המחשבה שלהם, שלא ישלטו בעולם, ולא ישארו בעולם.