זהר

שיג) ובשעתא דאיהי אמרת אחריך נרוצה, סלקא ב', ומרהטא בתר ש', דאיהו ו'. וכדין עיילא איהי גו חדרי מלכא, דאינון תלת נקודין, וחדרין, ואכסדרין לגו חדרין, דא איהו אות ש', תלת נקודין, ואכסדרין לגו.

פירוש הסולם

שיג) ובשעתא דאיהי אמרת וכו': ובשעה שהיא אומרת, אחריך נרוצה, עולה הב', שהיא המלכות, ורצה אחר הש', שהיא ו', דהיינו ז"א, ואז היא נכנסת לחדרי המלך, שהם ג' נקודות, שהן ג"ר, וחדרים, שהם חג"ת, ואכסדרין אל החדרים, שזו היא צורת האות ש' שבה ג' נקודות מלמעלה, ומסדרונות אל החדרים, שהם ג' ווין שבה, ובסיסה למטה, שג' הווין מתקשרות בו. וז"ס הצירוף ב"ש.