זהר

שצב) כמה דתנינן, כל פקודי אורייתא, מתאחדן בגופא דמלכא. מנהון ברישא דמלכא, ומנהון בגופא, ומנהון בידי מלכא, ומנהון ברגלוי, ולית מאן דנפיק מן גופא דמלכא לבר. ובגין כך, מאן דפשע בחד פקודי אורייתא, כמאן דפשע בגופא דמלכא, כמה דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. בי ממש. ווי לחייביא, דעברין על פתגמי אורייתא, ולא ידעין מאי קא עבדין.

פירוש הסולם

שצב) כמה דתנינן וכו': כמו שלמדנו. כל מצות התורה נאחזים בגוף המלך, שהוא ז"א, מהם בראש המלך, מהם בגוף, ומהם בידי המלך, ומהם ברגליו. ואין מהם מי שיוצא מגוף המלך ולחוץ. ומשום זה, מי שפושע במצוה אחת שבתורה, הוא כמי שפושע בגוף המלך. כמ"ש, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, בי ממש. אוי לרשעים העוברים על דברי תורה, ואינם יודעים מה שעושים.