זהר

רצז) ונחלו לעולם, מאי לעולם. עולם דלעילא, דאחידא ביה ההיא ארץ, ואתזנת מההוא עולם, ואי האי ארץ אתרכת, במאי הוא. לאשמת העם הוא דהוי.

פירוש הסולם

רצז) ונחלו לעולם: שואל, מהו לעולם. ומשיב, היינו עולם העליון, שהוא ז״א, שארץ זו, שהיא מלכות, אחוזה בו ונזונית ממנו. ואם ארץ זו מגורשת לגלות, ואינה אחוזה בז"א, למה היא לאשמת העם הוא זה. וע״כ כתוב ונחלו לעולם, דהיינו שהמלכות תתיחד עם ז״א לעולם, ולא תלך בגלות. ובזה ביאר הכ' אם הכהן המשיח, שהוא ז״א, יחטא, שיגרע היחוד מן המלכות, שתצא בגלות, לאשמת העם הוא.