זהר

שנ) וע"ד לית חיובא דמזונא אלא לבתר צלותא. בצלותא דמנחה קודם צלותא מ"ט. בגין דעד לא אשתכח דינא קשיא, בעוד דאנפין דמלכא נהירין, יימא תהלה לדוד, בהאי סדורא דמזונא. דלבתר דדינא שריא ותלי על עלמא, לאו שעתא איהו. אתא ר' פנחס ונשקיה.

פירוש הסולם

שנ) וע"ד לית חיובא וכו': וע"כ אין חיוב לשבח על המזונות אלא לאחר התפלה. דהיינו לאחר שאכל המלך כנ"ל ומהו הטעם שבתפלת המנחה, אומרים תהלה לדוד לפני התפלה, הוא משום שתפלת המנחה היא כנגד יצחק שהוא דין, וע"כ מטרם שנמצא דין הקשה, דהיינו קודם התפלה, בעוד שפני המלך מאירים בחסד, יאמר תהלה לדוד בסדר ההוא של מזונות בג' בחינות (כנ"ל באות שמ"ו) כי אחר התפלה שהדין שורה ותלוי על העולם, אין הזמן לזה. בא ר' פנחס ונשקו.