זהר

שס) אלא אית חסד ואית חסד, ואלין אקרון חסדי דוד הנאמנים. וכד אלין חסדי דוד אתמליין מההוא טיבו דנגידו דעתיקא קדישא, כדין אקרי יסוד טוב. כדין אשתכח טוב לגבייהו. דהא כמה דאשתכח דאיהו ביה, הכי איהו מבסם להאי עלמא בתראה. וכלא אשתכח בברכה, ועל דא דוד הוה מחכה להאי דרגא, דנהיר להאי עולם דאיהו אחיד ביה.

פירוש הסולם

שס) אלא אית חסד וכו׳: ומשיב, אלא יש חסד ויש חסד, דהיינו חסד עליון שהוא חסד דז״א וחסד תחתון, שהוא חסד המתלבש במלכות דרך נו״ה, (כמ״ש ויחי אות קע״ו) ואלו, שבנצח והוד, נקראים חסדי דוד הנאמנים, (כנ״ל תרומה אות תשפ״ה) וכשאלו חסדי דוד, שהם נו״ה, נתמלאו מטוב ההוא הנמשך מעתיקא קדישא, שהוא כתר, אז נקרא היסוד טוב, ואז נמצא טוב נגדם, נגד חסידיך שהם נו״ה. וכמו שנמצא שהוא, היסוד, בו, בטוב, כך הוא מבשם את עולם האחרון הזה, שהוא מלכות, והכל נמצא בברכה. וע״כ היה דוד מחכה למדרגה זו, שהיא יסוד הנקרא טוב, המאיר לאותו עולם שהוא אחוז בו. דהיינו המלכות.