זהר

שנג) רבי יוסי פתח, ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי וגו׳, מאי קא מיירי. אלא אמר ברק הואיל ורוח קדישא שריא עלה, בזכותה אשתזיב, ולא לישרי עלי נזקא. ומה ברק סמיך על אתתא לאשתזבא בגינה. אנן דאורייתא עמנא דהיא שמיה דמלכא קדישא, עאכ״ו.

פירוש הסולם

שנג) ר׳ יוסי פתח וכו׳: רי״פ, ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי וגו׳. שואל, מה הוא המובן. ומשיב, אלא אמר ברק, כיון שרוח הקודש שורה עליה, אנצל בזכותה, ולא ישרה עלי נזק. ומה ברק סמך עצמו על אשה שינצל בזכותה, אנחנו, שהתורה עמנו, שהיא שמו של המלך הקדוש, על אחת כמה וכמה.