זהר

ע) ובגיניה, נחתת שכינתא לרגלוי. הה״ד, צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. וכד שכינתא איהי עומדת על ישראל, וישראל אינון רגלין דקמת עלייהו בגלותא, קב״ה משבח לה בהון מה יפו פעמיך בנעלים וגו'.

פירוש מעלות הסולם

ע) ובגיניה נחתת שכינתא וכו': ובשבילו יורדת השכינה שהיא מלכות לרגליו, של ז״א, כי בנין המלכות הוא מנ״ה דז״א שנקראים רגלים. ז״ש צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. וכשהשכינה היא עומדת על ישראל, וישראל הם הרגלים שעומדת עליהם בעת הגלות, כלומר שע״י מעשיהם הטובים הם מעלים מ״ן וגורמים קיום והעמדה לזו״ן הקב״ה משבח אותה, בהם ואומר לה, מה יפו פעמיך בנעלים, כי נעלים רומזים לרגלים שהן קיומם.