תוכן

קעו) שם בד"ח ע"א, וז"ל, בכל יומי שתא אקרי אל, והשתא דהא עאלת לחופה, אקרי כבוד, ואקרי אל, יקר על יקר, נהירו על נהירו, ושלטנו על שלטנא. אמר, כי בכל השנה אין לה רק שם א"ל, אבל עתה בחג השבועות, יש לה בחינת דעת יותר פנימי כנודע, והוא משם ס"ג: יו"ד ה"י וא"ו ה"י, אשר הוא בגמטריא כבו"ד א"ל. והדעת הזה איננו בה, אלא בעת הזווג, שהוא בשבתות, או בחג השבועות, אשר אז הוא דוגמת יום השבת, כנודע כי לטעם זה איננו רק יום אחד, ואינו שבעת ימים כפסח וסכות.