תוכן

קעג) וכן מצינו, כאשר נחתא כף מעל כורסיה יקריה לומר לפני השי"ת, שיברא העולם בה, כנ"ל בפרשת בראשית בדף ג' ע"א, אז נזדעזע העולם, ואמר לה הקב"ה תוב לאתריך כו' וכן ע"ד זה, בנשמה הבאה משם, שצריכה שלא תזוז משם, ובפרט כי זה הצדיק שנגלה לר' אלעזר ולר' אבא עתה, הוא רב המנונא סבא ע"ה, והוא היה גלגול מרע"ה, המתגלגל בכל דור ודור. וז"ש בפרשת ויחי בדף רכ"ה ע"א, אר"ש אי הני בבלאי טפשאי, ינדעון מלין דרזי דחכמתא כו', ינדעון שבחא דרב המנונא סבא, כד אשתכח בינייהו כו'. ולכן הנה נשמתו נעשית מרכבה אל הכסא דבוקה שם, ולא הוה יכלא כרסיא למהוי אפילו שעתא חדא בלתי הנשמה הזו הגדולה. וכן אות ס' שהוא הרוח שלו, כבר נעשה מרכבה ביצירה, ועמו יש סמך אל הנופלים, שהם ז"א ונוקביה דיצירה, אשר עליהם אמר דוד הע"ה, סומך ה' לכל הנופלים, וסמכן דוד ברוח הקדש. כי תיקון דוד הע"ה, שתיקן במזמורים, הוא ביצירה, הנקראים נופלים, אבל בעשיה אינם נקראים נופלים, כי שם הם עומדים ממש בתוך הקליפות, והוא יותר ממדרגת נפילה. ואמר, כי הרוח לא רצה לבא, כי הוא שם ביצירה סומך אל הנופלים, בסוד רוח הצדיק הנעשה שם מרכבה, סומכת אל הנופלים.