חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות סה

תוכן

סה) שם במאמר עצמו וז"ל, אמר ר' שמעון אלעזר מאי אלה. אי תימא ככביא ומזלי, הא אתחזאן תמן תדיר, ובמ"ה אתבריאו, כד"א בדבר ה' שמים נעשו. אי על מילין סתימין, לא לכתוב אלה, דהא אתגליא איהו. אלא רזא דא לא אתגליא בר יומא חד דהוינא על כיף ימא, ואתא אליהו ואמר כו'. ירצה: כי אלה יתפרש על שני הדרכים: אם על הנשמות והמלאכים שביסוד, ונכנסים להצטייר במלכות. ויסוד הוא הרקיע, שבו כוכבים ומזלות, כי שם הנשמות והמלאכים מצטיירים לצאת לחוץ, ביסוד המלכות, דמינה פרחין נשמתין כנודע, והם הם הכוכבים והמזלות. ואם על שש קצוות שבבינה, בהתלבשם בת"ת. או על שש קצוות שבת"ת. ואמר, כי שני דרכים אלו הם נמנעים, אם לומר שעל הכוכבים והמזלות הנראים ברקיע השמים הנקרא יסוד כנודע אמר אלה. אי אפשר משני טעמים: האחד הוא דהא אתחזיין תדיר תמן, לא יגרעו משם הנשמות והרוחין שהם המלאכים, שהרי הוא נהר דנגיד ונפיק ולא פסיק, ומן הפסוק נראה, שעתה נבראו מקרוב. ועוד שהם נראים ונגלים לכל, ואין צריך לשאת למרום עיניכם כדי לראותם, וזהו הא אתחזין תמן. והטעם השני הוא, שאם על הכוכבים והמזלות אמר אלה הנה נבראו במ"ה, ולא במ"י, והכתוב אומר מי ברא אלה. ופירוש הדברים הוא: כי צבאות מעלה ומטה, כולם נבראו משש קצוות ת"ת, המתלבשות במלכות הנקראת מ"ה, כדפרישית לעיל, ויוצאות על ידי היסוד, שהוא סוף השש קצוות של הת"ת, ולפיכך נקרא היסוד ה' צבאות, כי כל צבאות מעלה ומטה נבראים על ידו. וזהו פירוש הפסוק, בדבר ה' שמים נעשו, כי במלכות הנקראת דבר ה' כנודע, נתלבשו השמים שהם שש קצוות הת"ת, ונעשו ונתקנו בהתלבשם בה, כי כל תיקון הוא סוד התלבשות, כי ההעלם הוא הגילוי. והנה שש קצוות של בינה, הוא סוד בריאה. ודת"ת, יצירה. ובהתלבשם במלכות, נהיו עשיה בהתגלותם בה. וזהו שמים נעשו, סוד עשיה. וברוח פיו, הוא סוד השש קצוות הנזכר היותם נשמה למלכות, נעשו כל צבאות מעלה ומטה, וזהו כל צבאם, והכונה היא, שנתלבשו שש קצוות ת"ת במלכות, ונתגלו על ידה מיצירה לעשיה, וזהו נעשו. ואמנם צבאות מעלה ומטה, שהם נשמות בני אדם והמלאכים, לא נעשו מהמלכות המתלבשת בהם, אלא מהשש קצוות פנימיות, שהם נשמה ורוח למלכות, הנק' פה ה'. ושש קצוות אלו הם נקראים מ"ה, כדכתיבנא לעיל, ונמצא שבמ"ה אתבריאו, ולא במ"י, והכתוב אומר מי ברא אלה. ודע שאפילו פשטיות הכתוב קרוב למה שפירשנו, כי שמים הגשמיים נעשו בדבר ה', מחיציניותו ולא מפנימיותו. אבל כל צבאם, נעשו מפנימיותו. וזהו רוח פיו, כי הם יותר מעולים, ואם כן, אי אפשר לפרש אלה על כוכבים ומזלות.