תוכן

לט) והנה אעפ"י שלאה נתקנה, והוסר ממנה הקליפה, שהיא חוה א', ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי, עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה, יצאה ממנה דינה, שהיא דינא קשיא, כי לכן נקראת דינה, ע"ש הדין. וגם היא היתה קדושה, אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה, כי לא נתבררה לגמרי. וכמו שהיתה דינה עתידה להנשא לעשו, אלא שיעקב טמנה בתיבה. ומצינו ברז"ל בפירוש שאמרו ברש"י, שנענש יעקב על זה, כי היתה ראויה אליו, וע"י היה נתקן עשו גם הוא, כי עדיין היו בו נצוצי קדושה. וזהו טעם, ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו, להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדושה, מחלק הגבורה של יצחק אבינו, נתונים בפיו ונבלעים בתוכו, ולכן כל כונת יצחק לתקן אותם נצוצות שהם חלקי נשמתו, והיו ברישיה דעשו בלבד, ולא בשאר גופו. ולכן רישיה דעשו נתקברה במערה עם יעקב והבן זה.