תוכן

שמעתי כ"ד אדר תש"ד
כתוב: "ויאמר לו: איכה? ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנכי, ואחבא. וכו' ועתה: פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים וכו', ויגרש את האדם" (בראשית ג' ח'-כ"ד).
ויש להבין ענין היראה שהיתה לאדם עד כדי כך שהיה צריך להתחבא, מטעם שראה את עצמו שהוא ערום. והענין הוא, כי מטרם שאכל מעץ הדעת היו מזונותיו מבינה, שהיא סוד עלמא דחירות. ואחר כך כשאכל מעץ הדעת, אז ראה שהוא ערום, היינו שהיה מפחד שמא יקח את האור תורה, וישמש עמו לצורך בחינת רועי מקנה עבדי לוט. שענין רועי מקנה עבדי לוט, פירושו, היות שיש בחי' אמונה למעלה מהדעת, שזה נקרא רועי מקנה אברהם. כלומר זה שזכה להשיג את האור תורה, אינו לוקח אותו, מטעם שזה יהיה לו בסיס לעבודה. היינו לומר שעכשיו כבר אינו צריך להתחזק באמונת ה', כי כבר יש לו בסיס של האור תורה, זה נקרא רועי מקנה עבדי לוט, שהוא בחינת עלמא דאתלטיא, שהוא בחינת קללה. וזהו היפך מהאמונה, שהיא בחינת ברכה. אלא הוא אומר, שעתה הוא רואה, שאם הוא הולך בבחינת אמונה למעלה מהדעת, אז נותנים לו מלמעלה בחינת אור תורה, להראות לו שהוא הולך על דרך האמת. ולא שהוא לוקח זה בתור תמיכה, שתהיה עבודתו בתוך הדעת. כי מזה באים לבחינת כלי קבלה, שעליהם היה צמצום, ולכן נקרא זה מקום הקללה, שלוט פירושו עלמא דאתלטיא.
ולזה אמר לו ה': מדוע אתה מפחד לקחת את האורות האלו, מחשש שלא תפגום בהם? "מי הגיד לך כי עירום אתה"? בטח זה אינו אלא מטעם שאכלת מעץ הדעת, שזה גרם לך את הפחד, מה שאין כן מקודם כשאכלת "מכל עץ הגן", היינו שהיית משמש עם האורות, בסוד רועי מקנה אברהם, לא היה לך שום פחד. לכן "ויגרש אותו", מטעם - "פן ישלח ידו ויאכל מעץ החיים", והפחד היה שמא יעשה תשובה, ויכנס לתוך עץ החיים. ומהו הפחד? אלא היות שחטא בעץ הדעת, הוא כבר צריך לתקן את עץ הדעת.
וזה ענין "ויגרש אותו מגן עדן", כדי לתקן את החטא של עץ הדעת, ואחר כך תהיה לו היכולת להכנס לתוך הגן עדן, שענין גן עדן ה"ס עלית מלכות לבינה, ומקבלת שם חכמה. שעדן ה"ס חכמה, ואז מלכות הנקראת גן מקבלת חכמה בסוד עדן. וזהו גן עדן.