תוכן

פירוש, כשהאדם זוכה לדבקות השי"ת, אזי השכינה הק' 'אמרה לו' שזה שהיה צריך מקודם להיות בחינת 'פתי' - זהו לא מפני שהאמת היא כך, אלא שהסיבה היתה מטעם 'חסר לב'.
דהנה אנו אומרים: "וכל מאמינים שהוא אל אמונה", ז"א שאחר כך כשזוכין לדבקות אמיתי, אזי אין זה נק' בחי' פתי, שעובד שהוא למעלה מהדעת, אלא אדרבא, שהוא צריך לעבוד ולהאמין על עבודתו שהיא למעלה מהדעת, אף על פי שהוא רואה בחושיו והרגשיו שעבודתו היא בתוך הדעת ממש.
ולהפך, שבמקום שהוא רואה שהדעת אינה מחייבו את העבדות, ממילא היה צריך לעבוד למעלה מהדעת - ולומר שבזה יש דעת אמיתית, ז"א שהוא מאמין שהעבדות היא מציאות אמיתית. ואחר כך הוא להפך, שכל עבודתו מחייבת אותו, את הדעת שלו, היינו הדבקות מחייבת את העבדות, אלא שהוא מאמין שכל מה שהוא רואה בתוך הדעת, הכל הוא למעלה מהדעת. משא"כ מקודם, שכל מה שהוא בלמעלה מהדעת הוא בתוך הדעת.