תוכן

עש"ק בחקותי ירושלים.
"והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע" [ויקרא כ"ו ה']. ענין דיש, ז"א דברים שאדם דש בעקביו, היינו שמוציא השפע למטה מרגליו, ועי"ז בא לידי צר. וכיון שנעשה לו צר, אזי הוא מרגיש איך שזה - רע. ואזי כיון שהשיג הבחנות הללו, אזי כבר מובטח שילך בדרך הטוב. וטרם שמשיג זה, הוא הולך ומסתובב. (אם אין דעת הבדלה מנין? [ירושלמי ברכות ה ע"ב] אלא בזמן שמשיג בדעת הבחנות האלו אזי כבר יכול להבדיל).
"כל זרע שאין יורה כחץ אינו מוליד" [חגיגה ט"ו ע"א]. פירוש: כל זמן שאין מרגיש שכ"כ זה-רע, שיהיה יורה כחץ, שכל בחינה היא אצלו כחץ בעצמות, והוא מרגיש שהוא ימות מהחיצים האלו, אזי הוא מוליד ובונה בנין דקדושה. וז"ס "הכניסה לרבקה ודשה בה" [פסחים ט"ו ע"א], היינו שהכניסה לדיר והרפת, ודשה בה מלשון שהאדם דש ברגליו, שהוציא השפע לחיצונים שה"ס הרצון לקבל לעצמו. (נפשך-היינו קטנות. ומאדך- היינו ממין קנין שהוא סוד גדלות.)