זהר

שפו) עד דהוו אזלי, אתא נשרא רברבא, אסחר על רישייהו, וקיימא עלייהו. א"ר פנחס, ודאי עידן רעותא הוא השתא, בה שעתא, אתפתחו תרעי דרחמי, לכל אינון בי מרעי, והוא זמנא לאסוותא לון. ואע"ג דאינון אסירין דמלכא. דהא נשרא דא סימנא דרחמי איהו.

פירוש הסולם

שפו) עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים בא נשר גדול, וסבב על ראשם, ועמד עליהם. א"ר פנחס, ודאי עת רצון היא, עתה, בה בשעה, נפתחים שערי רחמים לכל אלו שהם על ערש דוי, והוא הזמן לרפא אותם. ואע"פ שהם אסורי המלך שהם אסורים על משכבם, כי נשר זה, הוא סימן של רחמים. כי פני נשר ה"ס קו האמצעי, שהוא רחמים.