תוכן

מאי ​חנוכה. זאת אומרת שצריכים לשאול דוגמת ד' שאלות: חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול.
בנר חנוכה דפליגי: חד אמר מותר להשתמש לאורה, וחד אמר אסור. אמר ליה, שזה שתי מדריגות: אחד הוא בחינת גילוי אהבה מסטרא דטיבו, שעל ידי זה הוא יכול להלל ולשבח את שמו. אחד אמר אסור, היינו מסטרא דאוירא דכיא, שהוא רק מבחינת דאיהו רב ושליט, שהוא בחינת חסדים מכוסים.
משל להעני, שהוא שמח במתנת המלך, שעושה עמו נסים למעלה מהטבע, שמצד הטבע הוא עני בדעת וחולי הנפש, והשי"ת משפיע לו את אורו ית', היינו שהוא שמח במתנת המלך. וחד עיקר החשיבות היא אצלו, בזה שהוא משרת את המלך. וזהו כל הנאתו דמקבל, היינו שכל מטרתו היא בבחינת רב ושליט.
וזה ענין, ואמרו לו מה שמו מה אומר אליהם. ויאמר אלקים אל משה, אהיה אשר אהיה. ויאמר כה תאמר לבני ישראל, אהיה שלחני אליכם.
ופרש"י ז"ל, אהיה עמם בצרה זו ואהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות. ובברכות דף ט': אמר לפניו, רבש"ע, מה אני מזכיר להם צרה אחרת דיים בצרה, זו אמר לו יפה אמרת וכו', שמאז כך היתה דעתו של הקב"ה באומרו ית' אהיה אשר אהיה, למשה לבדו הגיד ולא שיגיד לישראל, היינו שזה מדרגת משה, היינו שהוא בחינת חסדים מכוסים, שזה בחינת עין לא ראתה, היינו חסדים מכוסים. אלוקים זולתך, היינו שכל עבודתו היא בבחינת רב ושליט, שאינו צריך שום תמורה, רק זולת אלוקים, בזה כל חיותו, במה שהוא משרת את ה'.
עיין באותיות דר"ע באות ה', אהיה אשר אהיה במדת הטוב בראתי את העולם, אני מנהיגו, ואני מחדשו, שנאמר טוב ה' לכל, טוב ה' למעוז ביום צרה, הטיבה ה' לטובים, דא אהיה אשר אהיה, במידת אמונה בראתי את העולם, ובמ"א אני עתיד לחדשו, "ה' אלקי אתה ארוממך, אודה שמך כי עשית פלא, עצות מרחוק אמונה אומן", "אל אמונה ואין עול", "ואמונתי וחסדי עמו".
הנה חז"ל אמרו (שבת כ"א:): מאי חנוכה, ת"ר בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה וכו', היינו חנו-כה, שבכ"ה היה להם חנייה מהמלחמה. ויש להבין, שענין חניה היא דוקא באמצע עבודה. ועומדין לנוח, בכדי לקבל כוחות חדשים, שיוכלו ללכת הלאה, ולנצח את המלחמה עד גמרה.
ויש להבין החניה הזו מהי? הנה חז"ל אמרו, שאז היונים גזרו על ישראל, שלא לעסוק בתורה וכו', היינו שהנס היה רק על גאולת הרוחניות, שהוא צרכי הנשמה. מה שאין כן ​בפורים היתה גאולת הגופות. לכן בחנוכה ניתן לנו את הכרת הנס בענין הלל והודאה, מה שאין כן בפורים משתה ושמחה כתיב, משום שהנס היה על הגופים. לכן צריך להיות הכרת הנס עד הגוף, היינו במשתה ושמחה.
הנה להבין את כל הנ"ל בדרך העבודה ומוסר, יש להבין מה שאמרו חז"ל (ברכות נ"ד): ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וכו' בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע. הנה יש לנו לעבוד ה' ביצר טוב, היינו לעסוק בתורה ומצות להשפיע נחת רוח ליוצרו.
וענין יצר הרע, מהו? הנה היצר הרע כידוע, זהו הרצון לקבל שבנו. ויש להבין, איך שייך שהרצון לקבל יהיה עובד ה'?
וכפי המבואר בהסולם, שבזמן שהאדם עוסק בקבלת התענוגים על מנת להשפיע, אז אין שום רע ברצון לקבל, כמו שכתוב בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין, שעל ידי התורה נמתק היצר הרע, כמבואר.
הנה הנס של חנוכה היה רק בבחינת היצר הטוב. לכן נקרא זה רק חניה, משום שעוד לא נשלמה העבודה, היינו שיש עוד לתקן את היצר הרע, שנקרא בחינת גוף. וזה היה רק נס של פורים. וזה ענין קיימו וקבלו, עד כאן באונס, משום שהיצר הרע עוד לא הסכים לעבודה, משום שעוד לא קיבל את תיקנו. ועכשיו, שהיה הנס בגאות הגופים, שאז מקויים בכל לבבך בשני יצריך, לכן נקרא זה ברצון.
לכן יש בחנוכה היכר הנס רק בהלל והודאה, שהוא רק צרכי הנשמה. מה שאין כן בפורים עושים היכר הנס במשתה ושמחה, שזה נוגע עד הגוף.
יוונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים ופרצו חומות מגדלי וטימאו כל השמנים.
יוונים - היינו פילוסופיא שרוצה להבין כל דבר בשכל החיצוני.
אזי בימי החשמנים - שדוקא בזמן שיש חשמנים, היינו עובדי ה' רואים שיש שליטת היוונים, אחרת לא היו מגלים. כמו שכתוב (זהר וישב הסו' אות רל"ו), ויהי כהיום הזה וכו'.
חומת - הוא אותיות תחום (מפורש בכתבי האריז"ל) היינו שהאדם עושה תחום על מחשבתו שלא ירצה להבין את העבודה בשכל החיצוני, אלא באמונה. ואמונה היא חומה כנגד החיצונים.
מגדלי - היינו מיגדל מלא כל טוב.
שמנים – היינו בהירות.