יציאת אור מהמלה מאורות נשאר מות
בעת שאינו עושה את היחוד במקום או"א, אלא במקום זו"ן לתתא, הנה האי אור אסתלק מתמן, כי תיכף נפרשים או"א לעילא מזווגם ונפסק האור, ויוצאת המלה אור מן מאורות, ונמצאת מתחברא באתוון מות, כי אחר יציאת אור מהמלה מאורות נשאר שם המלה מות, כי האותיות אור כבר יצאו מהתיבה, ואינן מפסיקות עוד להפריד את האותיות מות. וזהו רומז על חובא דההוא נחש קדמאה שחבר לתתא במקום זו"ן, וע"כ אתפרש לעילא לאו"א, כי נפסק זווגם מחמת זה והביא המות לעולם.