לשון התרגום
יש להבין זאת, הרי לשון התרגום קרובה ללשון הקודש, ומ"מ אין המלאכים נזקקים לה ואינם יודעים אותה, ולשאר לשונות אומות העולם המה נזקקים ויודעים. והענין הוא, כי לשון התרגום ה"ס אחורים דלשון הקודש, דהיינו בחי' ו"ק של לשון הקודש, כי ו"ק נקראים אחורים ותרדמה, בלי מוחין שהם ג"ר. וע"כ התרגום הוא באמת קרוב מאד ללשון הקודש, אלא שיש כאן ענין אחר שבסבתו אין המלאכים נזקקים לה. והוא, כי סוד לשון הקודש הוא הלשון המכריעה באמצע דהיינו לשון המאזנים המכריעה את כף הזכויות על החובות ומחזיר הכל לקדושה. וע"כ נקראת לשון הקדש ... ... וע"כ נקרא תקון זה לשון הקודש, שה"ס לשון המאזנים המכריעה באמצע, שעל ידו נמשכים המוחין הנקראים קודש. ... ולעומתו יש לשון תרגום, כי בעת שאין התחתונים מעלים מ"ן בטהרה, נבחן שהם רוצים להאחז רק באתוון אל"ה לבדן, ולא לחברן בשם מ"י שהוא הבינה, ואז נגלין האחורים דזו"ן שה"ס מ"ה ..., וחוזרים שמים וארץ שהם זו"ן לבחינת ו"ק. והוא לשון תרגום, ובזה תבין אשר תרדמ"ה בגי' תרגום, והוא אותיות תרד מ"ה, כי ע"י לשון זה, שאינה בטהרה על דרך אדכרנא בפומאי וכו', הנה אז מתגלים האחורים שה"ס מ"ה, וז"ס תרד מ"ה. ונמצא יורדים המאזנים ובאים לכף חובה.