לשון הקודש
סוד לשון הקודש הוא הלשון המכריעה באמצע דהיינו לשון המאזנים המכריעה את כף הזכויות על החובות ומחזיר הכל לקדושה. וע"כ נקראת לשון הקדש.
וסוד המאזנים תבין עם ... אשר בשמים וארץ שנבראו במ"ה, אין שמא דאלהים מתגלה בהם, זולת בהמשכת אתוון אל"ה מאמא עלאה ע"י מ"ן ומע"ט, כמ"ש אל"ה אזכרה אדכרנא בפומאי ושפיכנא דמעאי וכו', וז"ס שהמוחין דג"ר הנקראים אלקים אינם בקביעות בשמים ובארץ שהם זו"ן. כי בעת שמעלים מ"ן מלתתא נעשה מ"ה למ"י, ואתוון אל"ה מתחברות במ"י, ואתעביד שמא אלהים, שהם המוחין בשמים וארץ. ואם התחתונים מקלקלים מעשיהם מסתלקים המוחין מזו"ן, ונשארים בכתר וחכמה דכלים וברוח נפש דאורות, הנק' מ"י או מ"ה, ואתוון אל"ה נופלות לקליפות.כי מ"י ה"ס גלגלתא ועינים, ואל"ה ה"ס אח"פ ... .
הרי שכל התיקון תלוי בחיבורא דאתוון אל"ה במ"י ע"י מ"ן, וע"כ נקרא תקון זה לשון הקודש, שה"ס לשון המאזנים המכריעה באמצע, שעל ידו נמשכים המוחין הנקראים קודש. כי ממשיך שמא קדישא דאלהים לזו"ן, ומכריע אתוון אל"ה לכף זכות דקדושה. ונק' מאזנים מלשון אזן, כי אורות אח"פ נקראים על שם בחינה עליונה שבהם שהיא אזן.