תוכן

במוצש"ק פ' מסעי תש"ח ת"א
ענין מה שכתבו בעלי הזהר את דבריהם על דרך המוסר, אינו דבר הכרחי, שסודותיהם הם היו יכולים לגלות ע"י לבושים אחרים גם כן, אלא שרצו לתת על סודותיהם לבוש של מוסר, בכדי שיהיה למעיין גלוי, שהעיקר הוא לא החכמה שבתורה, אלא נותן התורה, שעיקר התורה והמצוות אינו אלא בכדי להדבק בנותן התורה. לכן כיון שלבוש המוסר מזכיר את הענין הזה יותר, לכן סדרוהו בלבוש הזה.
ומה שהרבה פעמים הם נותנין לבוש של חכמה, בכדי שלא יטעו ויאמרו שאין יותר ממוסר, ששם אין מוסתרת שום חכמה, אלא שהיא מוסר פשוט. לכן כתבו בשני לבושין, שבא זה ולימד על זה.