תוכן

ט) ופי' הענין, כי יונה נאמר על הנשמה, וכן תמצא שיונ"ה עולה מ"ה וכו', שהוא חשבון שם הוי"ה. והענין, כי יש לאדם צל"ם ונר"ן, הצלם בא בתחילת העיבור, וכן פירשו בזוהר שאם היו זוכים האב והאם היו יכולים לראות אותו כשמזדווגים, ונפש כשנולד, ורוח כשהוא בן י"ג שנה, ונשמה כשהוא בן עשרים. ויונה שהיא הנשמה באה מלמעלה. ונכנסת בז"א ויורדת דרך חוט השדרה, ונכנסת בגוף שהיא הספינה, ומשם יורדת אל ירכתי הספינה שהם הירכים. ושם מזדמן דג גדול, שהוא היסוד שבלע אותה, ומשם נתנת אל הנקבה. ומ"ש שהיה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות, הם ג' ימים של קליטת הזרע. והצל הזה שהוא תוקף שהם הגבורות כמו שפירשנו היו שומרים אותו שלא יזיקוהו, והצל כנגדו יש בחיצון ונקרא צל. ובזה יובן מה שפירשו בזוהר בסבא כל מה דאתפשט טב איהו, לפי שלעולם הוא בקדושתו, אבל בגבורות לאו הכי, כי סיום הקדושה הוא תשלום אלו הק"ך אלהי"ם, ומשם ואילך החצונים, והם אלהי"ם אחרים, ולזה נקרא אחרים שיונקים מאחוריים.