תוכן

ח) ולפי שהגלות היה בגרון, אשר הדיבור יוצא ממנו, והיה משה ערל שפתים ולא היה יכול לדבר, וזהו שנאמר (תהלים ס"ט ד') נחר גרוני, שהגרון נחר בגלות. וה' אותיות אלהים הם ה' גבורות, ובונות ק"ך צירופים שבז"א, והם עולים בגימטריא צ"ל (א"ה יש צ"ל ויש צלם) ויש צלם, וצ"ל הם אלו הק"ך אלהים שבזכר, וצל"ם הם ק"ך שבנקבה. והם סתומים בו, שהם שני דלתות, כדי שלא יגעו בהם החיצונים, ולכך הצל הזה נקרא בלשון רבים. כמו שנאמר (שיר השירים ב' י"ז) ונסו הצללים. שהם צ"ל של הזכר וצ"ל שבנקבה, אבל צלם נקרא בלשון יחיד, ולא מצינו שנקרא בלשון צלמים, לפי שזה החותם אינו כי אם בנקבה בלבד, וז"ש (יונה ד' ז') ביונה להיות צל על ראשו.