תוכן
ב) וז"ש רז"ל פישון זה בבל, פישון זה מצרים. ובגלות מצרים, הקליפה הלבישה צואר הקדושה, וצואר זה רומז לבחינת ג"ר כאחד. ובגלות בבל הלבישה הראש, וזמש"ה (דניאל ב') אנת הוא רישא דדהבא. ועל זה נאמר (איכה א' ה')
היו צריה לראש, שהלבישו הראש, שנמצא שאלו השני גליות בבחינה אחת, ולזה נחשבים כאחת. ומדי ופרס בבחינת הזרועות, ולכן היו שנים, כנגד הזרועות שהם שנים. ויון היה בבחינת הגוף, ולכן היה אחד. והגלות הזה הוא בבחינת הרגלים, ולכן הם שנים אדום וישמעאל, כנגד שני רגלים ובעקב. וזש"ה (תהלים פ"ט) אשר חרפו עקבות משיחך, שהגלות הוא בעקב. ולזה נאמר (דניאל ב' ל"ד) ומחת לצלמא על רגלוהי, ורמז לגלות מצרים שהיה בצואר, שפרעה היה בעורף של הקדושה שהוא כנגד הצואר באחור, כי לעולם אין הקליפה יכולה להסתכל בפני הקדושה, שהוא אור גדול ומסמא את עיניה.
