תוכן

ז) ור"ת של "לכה "דודי "נצא "השדה: נלד"ה, שהם הנשמות הנזכרים. וס"ת אהי"ה, כי משם יורדת הנשמות מתחת הכסא. ור"ת של "נלינה "בכפרים, הוא בן, ר"ל נלד"ה בן. וס"ת מ"ה, וסוף כל הפ' אהי"ה מ"ה המ"ה, הוא הבן. וג"כ מ"ה בחכמה, כי מ"ה שמו ומה שם בנו. א"כ משם אהי"ה שהוא באימא, ומ"ה שהוא בחכמה, בזווגם נולד הבן, שהוא מ"ה שם בנו. ובשבת זה הבן הוא תוספת נשמה, והוא ע"י היסוד הנקרא דודי, וגם ע"י זו"ן הנקרא דודים, כי למעלה או"א נק' רעים, כנזכר בזוהר. ואז זאת הכל יולדת ומשפעת על ראשי עם קדש, והבן. כי זהו סוד יציאת השדה, להקביל הכלה ערב שבת, כדי שתבא לזו"ן, תשפיע עלינו תוספת נשמות. ואז הדודאים, שהם אלו הדודים זו"ן, "נתנו "ריח, ר"ת נ"ר שהם "נשמה "רוח. וזהו בפתיחת הסמדר, כנז"ל.