תוכן

ו) וז"ש נצא מש"ד, שהוא ימי החול, שרגליה ירדות מות, ואין שם זווג, כי היא בסוד, וירחו סוגרת ומסוגרת אין יוצא ואין בא, מפני חומות יריחו, והיא סתומה וחתומה, לבל יבא בה זר וטמא, בהיותה ברשותם. אבל ביום השבת. שנעשית ה', ונקראת בית, אז ראויה לזווג, ונקראת כלה כלולה. וזהו נצא מש"ד, ונבא לשדים, ולכן אין זווג בחול, בסוד שד, דאילו הוי פרין ורבין הוו מטשטשי עלמא. ובהיות שבאה לזווג ליל שבת, אז יולדת נשמות, שהוא תוספת נשמה, כי בערב שבת מקבלין תוספת נפש, דכתיב שבת וינפש. ואח"כ תוספת רוח, ואח"כ מקבלין ממנה תוספת נשמות, וע"י הזווג יולדת אותם.