תוכן

ה) נמצא לפי זה, מ"ש לעיל כי לכה דודי נצא השדה, היא הכלה הנרמזת במלת לכ"ה. ואנחנו ראויין לצאת השדה ערב שבת. לחקל תפוחין קדישין, כדי להכניסה לבית לזווג, כי אין שם יראה מהקליפות. ונרמז במ"ש נלינה בכפרים, שהוא מקום הנה"י, שפרים ורבים בזווג. וזה הוא בליל שבת, בלי תערובת חמץ. וביום השבת, נאמר נשכימה לכרמים, הרמים, שאז עולים רגליה במקום חג"ת שלו, ומשם ואילך הולכים ועולים עד מנחה של שבת, ועיין בס' הכוונות. ובאלו העליות, נראה הפרחה הגפ"ן, שעולה חק"ל, בסוד והיא כפורחת עלתה נצה. ואין באותה שעה קליפות, כי פתח הסמדר, שהיתה פגה, מקודם בהיותה בשדה באחורי נה"י, כנז"ל, ועתה נתפתח זה השדה, ונעשה בית. וכן עולה פיתח הסמד"ר, שד"ה. כי אז היתה פגה, כי כן הסמדר הם פגים.