תוכן

ד) נמצא, כי בהיותה באחור, אז היא נקראת שדה עפר ראוי לזריעה, ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות, ונקרא שם מדבר, כי עפרו נקרא אבק דרכים ואינו ראוי לזריעה וכו'. ואמנם נקראת שדה, על שם שעומדת אחורי הש', שהוא נה"י דידיה. והיא סוד ד' דשדה, והיא מתקשטת בקשוטיה, בהארת פנים דנה"י עצמן, סוד ג' ווי"ן. ונעשית מכחן ה', כזה: ה . כי עם היות, שבתחלה מקבלת מנ"ה לבד, אינה ראויה לזווג, ונקראת ד', ואח"כ ניתוסף בה ו' דיסוד, ונעשית ה' ואז ראויה לזווג. ובחזרת הפנים, נעשית בית, דכתיב ויבן לו בית. והיא נחלקה לג' קוין. קו ימין שהוא חח"ן דידה, שיעורם באחורי נצח ז"א. וקו שמאל דידה, בג"ה דידה, באחורי הוד דידיה. וקו אמצעי דת"י דידה, באחור יסוד דידיה. עכ"ל.