[1] ראה במאמר פתח אליהו, בתקוני הזהר ע"פ מעלות הסולם בהקדמה אחרונה אות יג: ובראת שמים וארץ והוצאת מהם מן השמים, שמש ולבנה וככבים ומזלות, ובארץ בראת אילנות ודשא וגן עדן ועשב וחיות ועופות ודגים ובני אדם. להכיר בהם את העליונים, כמ״ש שאו מרום עיניכם וגו׳ וכן ומבשרי אחזה אלוה כי כל ענף מראה על שורשו. ואיך שמתנהגים העליונים והתחתונים דהיינו השתלשלות העולמות ממעלה למטה בדרך עלה ועלול וסבה ומסובב. ואיך מכירים ומשיגים התחתונים את אור האלקי מעליונים, ובך דהיינו בעצמותו ית' אין כלל מי שיודע, כי אין השגה במהותו כלל. וזולת יחודך אין יחוד בעליונים ובתחתונים ואתה ידוע לעלת על הכל ואדון על הכל. כי ממעשיך הכרנוך. וכמו שהאדם הגם שאינו משיג את מהות עצמותו מ״מ אינו מסופק במציאות עצמו, כך הדבוק בה׳ אין לו שום ספק במציאותו ית׳ הגם שאינו משיג מהותו.