תוכן

כא) ונמצא, כי כל אדם מישראל מלבד השם אשר קוראים לו אביו ואמו, בעת שנמול, והשם הזה הוא נקרא כך למעלה, אל נשמת האדם. כי אין הדברים באקראי בעלמא. אבל כאשר נולד האיש, מזמין הקב׳׳ה בפי אביו ואמו שם שיקראוהו בו. וזהו הטעם, שרבי מאיר ור׳ יהושע ן׳ קרחא, הוו בדקי בשמא כו'. כי השם הזה הנקרא לאדם למטה בעה״ז, היא שמו של נשמתו הקדושה. וכעד״ז ג״כ יש שם זה אל אותה הקליפה, של זוהמת הנחש הנדבקת עם נשמתו של אדם כנ״ל.