ענין ד' עולמות, נדרש בפ' כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יראי', שזה בחי' אצילות דאיהו וגרמוהי כחדא, שהכלים הי' זכים מאד, שהי' בסוד חלק אלקי ממעל, והי' שמח במאד בחלק העליון דלא ידוע השרוי עלי', בסוד חלקי ה' אמרה נפשי, וע"כ אין שום בחי' קליפה במקום הזה, ולא הי' שום סתירה אם לא הי' מתפשט יותר, וז"ע לא יגורך רע, וז"ע יחוד חו"ב עלאין, סוד יו"ד, שהגם שהבינה כלי לחכמה, מ"מ הי' רישומו דקה, ולא הי' צריכים לזווג עליון, והי' שופע בהם אור א"ס בלי מסך כלל.
אבל משם נתפשט האור לבחי' בריאה, שנעשה לבריה חדשה, סוד שנתלבש בלבושי כפרה, בסוד כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו, וכאן הי' בא האור מזווג עליון דחו"ב, ולכן ניתן כאן איזה מקום לקליפות, מ"מ אם לא הי' מתפשט יותר הי' אפשר בנקל לתקנו, וכאן סוד יש"ס יש"ס ות', סוד ה' עילאה שבשם.
ומשם נתפשט ליצירה, והי' כבן המתחטא לפני אבי', ועושה לו רצונו, דהיינו סוד פיתם בפיהם כנ"ל, וז"ע כרחם אב על בנים ריחם ה' וכו', וכאן בחי' חג"ת ושכינתא עילאה אומרים, כאן ביצירה חציו רע, פי' דהגם שהרע הי' כפוי לגמרי להטוב, מ"מ הי' נמצא לדרוש עמו בסוד רישא דלאו רישא, וע"כ זה הגורם להתפשט הלאה.
ובעשי' נתגלה הפ' כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו, אנוש כחציר ימיו וכו', וז"ש שכאן רובו רע, אבל כאן כפוי תחת הקדושה.
עוד אפשר להתבונן בד' עולמות אבי"ע.
דבאצילות סוד יוד, אין שם בחי' כלי ומקבל כלל, דאיהי וגרמוהי חד הוא, ואם תאמר הלא מלובש באור השם אהי', יש לומר דהיא הנותנת, שלא הי' נתפס כלל בדרך הקבלה, אלא כיון שנדרש בו שם עולם, צריך לאיזה לבוש דק, והוא שם אה"י, וזה כל השגתו בהאי עלמא, אבל באמת הכל אלקות ממש, רק מתלבש בלבוש דק, להשגה בעלמא, אבל בלי שום כלי לעזר ולתמיכה, ובלי שום שכר על מעשים, אלא השגת הארה ברצון פשוט מאור א"ס, ולכן הזוכים לנשמה דאצילות האור שופע וזורח עליהם, ובא לכל חלקיהם בשוה, ואדרבה חלקיהם התחתונים מרגישים האור יותר מהעליונים ותדע שחב"ד שלהם מפיקים חכמה, וחג"ת שלהם מתנשאים בחיות דקדושה נפלאה, ואפי' כלי הגופנים שלהם מלאים מתיקות ואור גדול, והלב שאנן ובוטח, ועל שפתותיו שחוק עובר תמיד, וחכו ממתקים מלאים שמחה, וכל אבר וגיד וכל הכוחות שבו מתחדשים בנוגה וזיו, אבל בלי שום רשימו למה ועלמה, והגם שחב"ד דומה ונדמה למלא חכמה, אבל לא שום חכמה ידיעה לו, וכן כל בחי' לא נתלבשו בקבלה בהוה כלל וכלל, וע"כ במקום הזה אין קליפה שולטת, כי הכח פשוט וגדול עד מאוד, כי מתלבש ובא במורגשים הגופנים אפי', משא"כ בעולם הבריאה, אז אין אורו ית' פועל לבדו, אלא בזווג עם הבינה, בסוד לבושי כפרה בסוד ימחו על קדושת שמיך, וכאן פועל אורו ית' ע"י משרתים, בחי' יתמו חטאים מן הארץ, והבן. והגם שהקליפות מועטים, כי הם כאין נחשבו, וגם הקדושה לגוף לא נרגש, מ"מ כבר נתעורר המשיכו דיצר הרע, בסוד איזה גרם לדבר, והבן.
ובעולם היצירה יש ב' מסכים, מסך א' מאצילות לבריאה, דהיינו בחי' משיכו דקה דיצה"ר כנ"ל, וב' מסך מבריאה ליצירה, סוד מדה כנגד מדה, וכאן אורו ית' נגלה דווקא ע"י מלאכי השרת, סוד כתר יתנו לך וכו', המוני מעלה עם דרי מטה, לכן כאן חצי טוב וחציו רע, והגם שהחציו רע נאבד, זכרו מ"מ לא מדובשך ולא מעוקצך, והבן. לכן נמצא כאן ממש שורש עה"ד טו"ר.