ענין פרצוף כבר בארנו, שהוא לאחר שהוכן הסיבה, צריך להעמיד אותו הסיבה בסדר אחד עד שתהי' ראויה לגלות ההמשך המוטל עלי'ה לגלות, דהיינו את החפץ המסובב, וזה בחי' פרצוף הוא הסדר המגלה את המסובב מן הסבה.
מליק'
והוא נקרא יושר, ומתחלתה עד סופה נראה בה כח הפועל, אלא לשיעורים, כי בתחלה נראה החומר דהיינו בחי' נה"י שפועל בראשונה, ואין בו שכל כ"כ, כי מלאכת חומר של הכלי א"צ כ"כ בינה בו.
ואח"כ עשיית בית קבול להכלי שה"ס גוף ת"ת, ושיעור האורך והרוחב סוד חו"ג, שחסד היא התפשטות, וגבורה היא הצמצום, שאומר די, והיא בחי' אהבה ויראה, שאוהב אותו שיעור הקבלה, וע"כ מצמצם בקצותיו, ובזה ניכר יותר שכל הפועל מבחי' החומר שבו, ואח"כ נראה בו בחי' הפרחים והציורים, שכאן ניכר כל חכמת הפועל שטמן בזאת הכלי, וזה כח הפועל בנפעל, ע"כ הוא הראש סוד חב"ד.
ולכן כל עוד שמסתכל על הכלי מראשית הויתו עד סופו, הרי כח הפועל מתלוה ממש עם בחי' הכלי, ולכן נקרא יושר ופרצוף.
ואח"כ המסתכל על הכלי, צריך להכין מעצמו מאי היא תכלית הנרצה מזאת הכלי, למשל שעיקרו הוא הבית קיבול ליתן בו שפע אשר המושפע יעבד אלקיו על ידה, לכן השקפה זו נקרא בחי' עיגולים, דהיינו שזה סובב ומקיף בשוה סביב לכלי בלי שום חילוקים מסוף וראש.
וז"ס שראש הפרצוף עומד בחלון העיגולים, והבן.
ר"ת – מליק' - מליקוטים: