תוכן

לז. ומהאמור אנו רואים, איך שתקוות השלום, שכל בני דורנו מחכים אליו בכליון עיניים, הוא מחוסר ערך, הן מצד הנושא והן מצד הנשוא.
כי הנושאים, דהיינו עושי השלום שבדורנו, ובכל דור ודור, כלומר, אותם שהכח בידיהם לעשות שלום בעולם, הרי המה לעולם מאותו החומר אנושי שאנו מכנים אותם 'בעלי החורבן', להיותם ממבקשי האמת, דהיינו, להעמיד את העולם על מדת 'שלי שלי ושלך שלך'. שטבעי הוא שאותם האנשים עומדים על דעתם בתוקף, עד להעמיד בסכנה את חייהם וחיי הציבור כולו. והיא הנותנת להם תמיד את הכח להתגבר על אותו חומר האנושי, בעלי הבנין, שהם ממבקשי החסד והצדקה, המוכנים לוותר משלהם לטובת האחרים, כדי להציל את בנין העולם, שהמה הפחדנים מוגי הלב. באופן, שביקוש האמת וחורבן העולם, היינו הך. וביקוש החסד ובנין העולם, היינו הך. ולכן אין לקוות כלל מבעלי החורבן שיבנה השלום על ידם.