תוכן

שמעתי מוצש"ק תרצ"ח
להבין מאמר חז"ל "לוו עלי ואני פורע". פירש, הנה תכלית מעשה שמים וארץ הוא אור השבת, שהאור הזה צריך לבוא לידי גילוי לתחתונים. והתכלית הזו מתגלה על ידי תורה ומצוות ומעשים טובים. וגמר התיקון נק' כשהאור הזה יתגלה בשלמותו על ידי אתערותא דלתתא, היינו בהקדם תורה ומצוות.
מה שאין כן טרם גמר התיקון יש גם כן בחי' שבת, הנק' מעין עולם הבא, שאור השבת מאיר בין בפרט ובין בכלל כולו. ואור השבת הזה בא בהקפה, היינו בלי הקדם יגיעה, אלא אחר כך יפרע את כל ההקפות, היינו שאחר כך יתן את כל היגיעה. מה שהיה צריך לתת מקודם שזכה להאור, הוא משלם אחר כך.
וזה פירוש: לוו עלי, היינו תמשיכו את אור השבת בהקפה, ואני פורע, מלשון "ופרע את ראש האשה", היינו שהשי"ת יגלה את האור הזה, רק שעם ישראל ילוו, היינו שימשיכו, אף על פי שעדיין אינם ראויים. מכל מקום בהקפה יכולים להמשיך.