תוכן

לג. פירוש, שהנהגות המקולקלות המצויים במצבי האנושות, הן עצמן הגורמים והבוראים את המצבים הטובים, וכל מצב טוב אינו אלא פרי עמלו של מצב הרע שהקדים לו, אכן ערכי טוב ורע אלו אינם אמורים בהערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית, אשר כל מצב המקרב את האנושות להמטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע. ורק על ערך הזה נבנה "חוק ההתפתחות", אשר הקלקול והרשעות המתהוה בהמצב נבחן לגורם וליוצר על המצב הטוב, באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו בשעור כזה שאין הצבור יכול עוד להמצא בו, אשר אז מוכרחים הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו ולהסתדר במצב יותר טוב לתיקונו של הדור ההוא. וכן זמן קיומו של מצב החדש, נמשך גם כן עד שניצוצי הרשעות שבו מתבכרים ונגמלים לשיעור כזה שאי אפשר לסובלו, אשר אז מוכרחים להורסו ולבנות מצב יותר נוח על מקומו, וכן הולכים המצבים ומתבררים בזה אחר זה מדרגה אחר מדרגה, עד שיבואו למצב מתוקן כזה שיהיה כולו בלי שום ניצוצות רעות.