תוכן
אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק.
היינו שבזמן שהאדם מעורר את עצמו איך שהוא מרוחק מהשי"ת, והוא מלא עוונות חטאים ופשעים, אזי אי אפשר לו להיות דבוק, ואי אפשר לו לקבל שום ישועה מהשי"ת, יען שיש לו "לבוש שק", ואי אפשר לבוא בהיכל המלך.
(לכן) אבל מן ההכרח הוא שהאדם יראה את מצבו האמיתי איך שהוא, ולא לכסות, אלא אדרבא-כל כוונת הקליפה היא רק לכסות, ואם יש לאדם זכיה מן השמים אזי הוא יכול לגלות ולראות את מצבו האמיתי. אבל הוא צריך לדעת שאין זו שלמות, אלא ההכרחיות. וזמן זה של מרירות נק' בחי' "דלת". אזי בצירוף עם ה"שק" עולה "שקד", שהוא ממהר את הישועה.
משא"כ כשעושה את המרירות בעצמו לעבודה, ז"א שבזמן שהוא יכול לעשות את חשבון הנפש, אזי הוא שמח שעכ"פ הוא רואה האמת, ונבחן זה שעושה זאת לבחינת 'ראש', זאת אומרת לחשיבות - אזי נק' ר' בצירוף "שק" עולה "שקר". אלא אלו העבודות צריכות להיות כמי שכפאו שד, ותיכף יחזק את עצמו באמונה שלימה, שהכל יבוא לתיקון.
