לא זז מחבבה עד שקראה אמי
ע"י המ"ן של הצדיקים, השלמים כבר בזהרא עילאה דאדה"ר, כמו ר"ש וחבריו, עולה הנוקבא דז"א להיות עטרה לראש צדיק, שהוא הז"א מבחינת היסוד שלו, שה"ס ח"י עלמין. פירוש, אור החכמה נק' אור חיה, והואיל שאי אפשר לז"א להמשיך אור חיה זולת ע"י הנוקבא ... נבחן שאינו ח"י רק כשהוא בזווג עם הנוקבא, הנק' עלמא, ע"כ נק' אז ח"י עלמין. וכן נבחן, שהנוקבא היא עטרה על ראשו, כלומר, שהמוחין הנק' עטרה הם מבחינת הנוקבא, שלא היה זוכה בהם זולתה. גם זה סוד שלא זז מחבבה עד שקראה אמי, (מדרש שה"ש ספ"ג) כי המסובב נבחן לבן הסבה שלו, ומתוך שהנוקבא היתה סבה לאור החיה דז"א, הרי מבחינה זו נעשית הנוקבא לאמו.