חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

לא אברי עלמא אלא או לצדיקי או לרשיעי

תוכן

'לא אִבְרִי עַלְמָא, אלא או לצדיקי גמורי או [לרשיעי גמורי]' (ברכות סא, ב). וקשה הלשון 'לא אברי עלמא', דמשמע שרק זה כל מטרת הבריאה לברא רשעים גמורים ח"ו?

פירוש, שבתחילה 'עַיִיר פֶּרֶא' וגו'[1], ולסוף מהפך בעל מנת להשפיע ומתדבק בו. ולמה זה, כי הרוחנים חסרים מכלי קבלה, כי נפרשו מפרצופי הקדושה וניתנו לקליפות, וא"כ איך יתקיים הרצון להנות לנבראיו.

... כלים דגדלות דקבלה מהקליפות, ... מהפכים להשפעה מבטלם להקדושה ...[2]

למשל, האדם רוצה לבלוע כל העולם להנאתו ולכבודו, שמכאן כל החורבנות והרציחות, ולמה זה? אלא שמחוייב לומר 'בשבילי נברא העולם'[3], וכן 'אורח טוב מה הוא אומר, כל מה שטרח' וכו'[4], ואם לא היה לנו מתחילה הכלים הגרועים ביותר דקליפות לבלוע כל העולם, לא היה יכול לבוא בסופו לומר בשבילי נברא העולם וכו' עד"ז.

וזה סוד שהרשעים הגמורים וגרועים ביותר והצדיקים גמורים וטובים ביותר באים מחומר אחד, ושביניהם הם בינונים.

וזה סוד 'לא אברי עלמא אלא או לצדיקים גמורים' וכו'[5].



[1] איוב יא, יב: "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד".

[2] יש כאן שורות מטושטשות, ויש להשלים הענין ע"פ מקומות אחרים (מאמר מבוא כאן בספר; הקדמות לספר הזוהר ולפנים מאירות ומסבירות ועוד): שבכדי שיתקיים רצון השי"ת להיטיב לברואיו זקוקים לכלי הקבלה הגדולים, ומאידך, כיון שמפאת הצמצום נמסרו כלי הקבלה לקליפות, תתקיים מטרת הבריאה בהיפוך כלי הקבלה לכלי ההשפעה, עד שבגמר התיקון תתקבל ההטבה ברצון לקבל על מנת להשפיע, היינו קבלה בכדי לעשות נחת רוח לבורא שזה רצונו.

[3] סנהדרין לז, א: "כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם", ומבאר זאת במאמרי הסולם א' מאמר יט אות יט: "דהיינו מה שהאדם חושב ומהרהר תמיד לבלוע ולנצל את כל העולם (דהיינו, אדם בריא ובימי עלומיו, בזמן שהחיים הם בתכלית הגובה), אין זה מחמת בחירתו ורצונו, רק שהוא מחוייב כן מצד טבעו, משום שכל הענף נמשך אחר טבע השורש".

[4] ברכות נח, א: "אורח טוב מה הוא אומר... כל מה שטרח בעל הבית לא טרח אלא בשבילי".

[5] בהקדמה לפנים מאירות ומסבירות אות כב מבאר שבריאת הרשעים היא לצורך הצדיקים, כדי שיתכללו מכלי הקבלה הגדולים שלהם ויהפכום להשפעה, ואולי לזה כוונתו כאן.