תוכן

לא. האנכיות (האגו) של האדם

והמה הם שהביאוני לצאת במאמר הזה ולבאר פעם לעיני כל את עצמות האדם ואת נפשו כפי התורה והמסורה, ועל דרך הבקורת התבונה הממשיית, ויסכר פי דוברי שקר. וכדי להרחיב הדבר, אביא ממה שהעלה המדע בזמן האחרון באותו הנידון, דהיינו בהביקוש אחר עצמות האדם והאנכיות שלו, כי יש הבדל גדול בין המלה "אני" ובין המלה "שלי", כי כל המתבטא בהמלה "שלי" אינו אני עצמי, אלא רק מהותים חיצונים השייכים לי לרכושי וקניני, אשר ה"אני" מכריז עליהם שהמה "שלי". ולפי זה נשאלת השאלה, אם "אני" מרגיש את רגלי שהמה "שלי", וכן את ידי ואת מוחי ואת מחשבותי ואת כל הרגשותי שכל אלו המה "שלי", א"כ איפוא הוא ה"אני" עצמו המיוחד לעצם האדם, דהיינו הבעלים והנושא אשר כל הנשואים האמורים הידים ורגלים וגופו ומחשבותיו והרגשותיו המה שייכים לו לרכושו, והנה יש מי שהשיב על שאלה זאת, אשר עצמות האדם המתבטא בהמלה "אני" אינו נמצא כלל בתוך גופי, ולית מדורהי בבני נשא, אלא הוא שרוי באיזה עולם רוחני העליון מעולם הזה, במקום שלא דרך אדם שם, וממקומו הרוחני הנסתר הוא שולח לתוך גופינו כל מיני השכלות והרגשות, באופן כזה שאנו מדמים לעצמינו שנמצא עמנו כאן, ולפיכך הוא קובע את שמו בשם "אני העליון".
עתה ראית כל יפוי כחה של המדע העיונית, אשר בראשונה שללו מעמנו רק את גופינו, שעשו אותו לאפס, אולם בחרו על כל פנים פעולה אחת מפעולות הגוף, דהיינו השכל והמחשבה, והציגוהו לפנינו בתור עצמות האנכיות שלנו, הן בעולם הזה והן לנצחיות. ולסוף, כשנתפתח המדע מסוג הזה ביותר, שללו מעמנו גם את השיור הזה והחליטו שגם השכל אינו נבחן לבחינת האנכיות והעצמות של האדם, אלא שהאני הזה הוא נעתק לגמרי מכל גבולינו, ולא נשאר לנו לרשותינו כאן בעולם הזה כי אם איזה גל של בשר ועצמות שנקרא גוף, אשר הוא בחינת רכוש לאותו ה"אני העליון".
אולם באמת כללותה של השיטה הזאת גרמה שנתפקעה הסבלנות מבעלי המדע, וקבלו עליהם כמו באלה ובשבועה שלא לעסוק עוד באותם החכמות הבנויות על בסיסים עיוניים, וע"כ השליכו להם כל חלק הפילוסופיה מסוג הזה אחר גיום, והצילו לעצמם רק אותו החלק הנבנה על בסיסים ממשים המוחשים לעין, ועל חורבנה אמנם של השיטה הנ"ל נבנה שיטה חדשה בשם מטריאליזם מכונית, דהיינו שכפרו גם כן באותו ה"אני העליון" והשאירו את הגוף והאדם בבחינת מכונה אלקטרית העובדת לא על דעת עצמה ובחירתה, ולא על דעת "אני העליון", אלא על רצון הטבע. באופן שאין כלל מה לבקש איזה "אני" ובעלים בתוך הגוף, אשר שיטה זו הרבתה כפירה רבה בעולם. וכדי לגדור את פרצה זו, נתחדשה ויצאה שיטה חדשה בשם דואליזם, אשר אינו כדאי כלל לטפל בה כאן, כי הכל מכירים באפסותה, וכל עיקרה לא נוצרה אלא כדי לאחה את הקרעים שנתהוו משיטת המטריאליזם בתוך הרעיונות הדתיות.
והנה הארכתי עד כאן כדי לגלות בעליל את מדת הסיוע שיש לנו לקוות מן המדע העיוני להדת, אשר לבשתינו נמצאים עוד הרבה משכילים דתיים ומחברים ידועים שעדיין לא פרשו ממנה, ועושים עצמם ככבשות תמימות אשר לא ירגישו כלום מכל מה שנתגלה ומתהוה סביבותם.