חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי
  • כתבי יד בעל הסולם

רוחניות וגשמיות

תוכן

וזה ענין ב' עלמין המושגים לנו בעולם הזה, סוד עולם הרוחני ועולם גשמי. שעולם הרוחני יצר המאציל בסוד האור, דהיינו שהאיר פני קדשו עליהם. והעולם הגשמי ברא בסוד החושך, דהיינו שהסתיר פניו מהם, ונמצאים בחשכות.

וזה ענין "האמצעים היו למדור בהמות חיות ועופות ותחתיים לזבל"[1] (בראשית רבה לא, יד), דהיינו, סוד הרוחניות הוא האמצעים, סוד נר"ן. והגשמיים הם סוד תחתיים לזבל, דהיינו עור ובשר הגשמי לבוש הנר"ן, שהם באמת זבל, כי סופם גם כן לעין הרואה זבל ממש, וסופם לעפר.

וכל אחד מהם ניזון ומתגדל ומתחזק משורשו, כי אין מזונות ונייחא לנר"ן, זולת בהשגת יחודו ית'. וכמו כן אין מזונות והתחזקות לגוף, זולת מענינים שפלים ונבזים המסתירים הארת פני קדשו ית', בסוד 'כי יראה בך ערות דבר ושב מאחריך' (ע"פ דברים כג, טו), וכיון ששורש הגשמיות הוא הסתרת פנים, ע"כ מזה ניזון, וכל התעוררות שלו רק לאלה הבחינות הנבזים בלתי נקיים, כטבע החזיר שמתענג דוקא לפי רוב הצואה והאשפה, כנראה לעין. ולכן היקר לו שבתאוות, הוא הזימה מחמת תענוג של 'החמת מלא צואה ופיה מלא דם' (שבת קנב, א), וכל יתר תענוגיו אחרי זה הבחינה נמשכין אם פחות ואם יתר.

[1] נדרש על צווי בנית התיבה לנח נאמר (בראשית ו, טז): "תחתיים שניים ושלישים תעשה".