חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

כשהאדם בעליה טוב שיעיין בסתרי תורה. גרסא א'

תוכן

שמעתי כ"ג חשון תש"ה בבית ר' בנימין סינקובסקי תל־אביב
בזמן היותר בהיר שמרגיש את עצמו במצב של התעלות והתרוממות, טוב אז לעיין בסתרי תורה, בכדי להשיג את פנימיותה. ואפילו שלא מבין שום דבר, כדאי לעיין בו אפילו מאה פעמים בדבר אחד, ולא לבוא לידי יאוש, היינו לומר שאין שום תועלת מזה, מאחר שלא מבין שום דבר.
והוא מב' טעמים: א) שבזמן שהאדם מעיין באיזה ענין ומשתוקק להבינו, זה נקרא בחי' תפילה, כי ענין תפילה הוא בחינת החסרון, היינו שמשתוקק להדבר שחסר לו. וגודל התפילה נמדד לפי ההשתוקקות, ז"א שהאדם משתוקק בשיעור היותר גדול, דוקא להדבר שחסר לו ביותר, שכפי ערך החסרון כן שיעור ההשתוקקות למילוי החסרון. וזה כלל, בדבר שהאדם נותן הרבה יגיעה לדבר זה יש לו יותר נחיצות להשיגו, לפי זה יוצא שהיגיעה שהאדם נותן לתוך העסק, אזי היגיעה מחשיבה לו ומעדיפה לו את העסק הזה יותר מכל העסקים. לכן אם האדם מעיין באיזה דבר, אזי כל זמן שמאריך בהעיון, אזי היגיעה מתווספת לו כל פעם ביתר שאת, ובאותו שיעור מתחילה להתגדל גם ההשתוקקות להדבר. וזה נקרא תפילה שהיא בחינת עבודה שבלב, מטעם ש"רחמנא ליבא בעי".
ובעת שמעיין אזי הלב מוכרח להתפנות משאר רצונות ולתת כח למוח שיחשוב ויעיין. ואם אין חשק בלב - אין המוח יכול לעיין, על דרך שאמרו רז"ל: "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ". ובכדי שתתקבל תפילתו מוכרח שתהיה תפילה שלמה. לכן כשמעיין בשיעור שלם, אז תצא מזה תפילה שלמה, ואז תוכל תפילתו להתקבל, כי ה' שומע תפילה. אלא שצריכה להיות התפילה בשלמות.
וטעם ב', שאז כיון שהאדם נפרד מהגשמיות באיזה שיעור, ויותר קרוב להשפעה, אז הזמן יותר מוכשר שיתחבר עם פנימיות התורה, שהיא מתגלה לאלו שיש להם השתוות עם הפנימיות, היינו השפעה, משא"כ חיצוניות נקראים כלים דקבלה.