תוכן
ז' אדר תשל"ב
טבריא
כנגד ארבעה בנים דברה תורה. מטעם כי כל התורה היא רק עבור היצה"ר, כמחז"ל (קידושין ל:) בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין. לכן שאינו יודע לשאול את פתח לו. וי"ל מה צריכים לשאול ועם איזה דבר פותחין לו, מהי הסגולה שיכולין לפתוח עמה את מי שאינו יודע לשאול.
והענין כשיש יצה"ר יש צורך לתורה. לכן אם האדם מאמין בשכר ועונש, כבר יכול לקיים את התורה ומצוות, מטעם שיש לו תמורה. לכן אין הוא שואל שאלת הרשע, מה העבודה הזאת לכם.
וכשאין לו הרע כנ"ל, אין לו צורך לתורה, לכן את פתח לו. אם אתה רואה שיש אדם שעוסק בתו"מ מטעם שהוא מאמין בשכר ועונש, נמצא שהוא סגור, היינו הרע שלו הוא בסגירו, היינו בגניזה. וא"כ א"א לתקן אותו, כי אין האדם מתקן אלא מה שעיניו רואות.
לכן מלמדין אז את אדם לעבוד בעמ"נ שלא לקבל פרס. ואז בא הרע ושואל, מה העבודה הזאת לכם, היינו מה יהי' לנו אם אנחנו נעבוד את ה' בלי שום תמורה, הלא זה נגד הטבע שלנו, שאנחנו נולדנו בטבע להנות את עצמנו, ולא להנות את הזולת בלי שום תמורה. אז נעשה האדם נצרך לתורה. ואז שייך לומר, בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין. משא"כ כשאין לו יצה"ר, ז"א שלא ניכרת אצלו בחי' הרצון לקבל, כי רק זה נקרא רע ולא דבר אחר.
