תוכן

מאת רבי עזריאל חיים למברגר שליט"א, בנו של רמב"ל
האדמו"ר זצ"ל אמר שתלמוד עשר הספירות יכול היה להוציא דוקא בירושלים עיה"ק, כי במקום קשה אפשר להמשיך יותר.
פעם כשהיה מסובב עם תלמידיו במלון בירושלים בלימוד כל הלילה (מחמת שהיה עוצר), אמר שיש לו שמחה עצומה שמצא שפה איך למסור לאחרים את ענין מטי ולא מטי, כי לעצמו השיג ענין הנזכר עוד בורשא.
כשאבי זצ"ל שאל אותו אם להסכים לבקשת אדמו"ר אחד ולקבוע עמו שיעור בספריו של בעה"ס, בתשובה שאל – ומי יפיץ את הספרים? וכשאותו בקשה בקש הד"ר החרדי ויינר, הסכים תיכף.
חצי שנה לפני פטירתו אמר לאבי זצ"ל שכל השאלות שיש לו לשאול יכנס וישאל, ובאמת במשך זמן זה שאל אותו הרבה שאלות.
פעם פירש "עשה לך רב" – בגין דאיהו רב ושליט, בחי' "יראה", "וקנה לך חבר" – "אהבה".
פעם שאל ר' דוד מינצברג זצ"ל איזה ענין באחד משיעוריו, והאדמו"ר זצ"ל ענה לו רק כעבור עשר דקות בהבלעה בתוך שאר דברים (שיבין רק מי שצריך).
פעם אמר על הזהר – שר' שמעון בר יוחאי אמר: "מדקאמר שמעון, ש"מ שהקב"ה בעצמו קורא לו". ושאל לתלמידיו הקדושים: למה שהם לא יאמרו גם כן עליו כך.
גם אמר פעם לעשות איזה עינויים לגוף, דהיינו לחמם חזק ראשי האצבעות עד בלי סבול, לא בתור סגופים, רק לבנין האמונה.