https://search.orhasulam.org/
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב ברוך שלום הלוי אשלג / מאמרים / מאמרים לפי נושאים / מאמרי חז'ל / ברכות / ברכות ו ב
כל שיש בו יראת שמים
תוכן
ואמר ר' חלבו אמר רב הונא, כל שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, שנא' סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם (ברכות ו:). וי"ל הלא אנחנו ראינו הרבה גדולים עמדו להם לישראל ולא נשמעו דבריהם. ועוד איזו ראיה יש מהכתוב סוף דבר וכו'.
ויש לפרש את זה ע"ד המוסר, שכוונת הפס' לגבי הפרט בעצמו, שאם האדם רואה שאין האברים נשמעים לו, אלא עד כמה שהוא עוסק בתורה ועבודה, ומ"מ הוא עומד על מצבו הקודם, ולא זז אף משהו לטובה, אזי חז"ל נותנין לנו להבין מה היא הסיבה לזה. ואומרים לנו שהסיבה היא רק בשביל שחסר לו יראת שמים, היינו בזמן שתהיה לו יראת שמים אזי כל האברים נשמעים לו.
וזה מרומז בהפסוק סוף דבר. כי הגוף נקרא סוף דבר. כי הוא בחינת גבול, ע"ד סוף אדם למות, משא"כ על בחי' רוחני אין שום סוף. וז"פ שהסוף דבר הכל נשמע, דהיינו שבסופו של דבר הוא ישמע, היינו שהאברים יהי' נשמעים לו בזמן שתהיה לו יראת שמים. וז"פ את האלקים ירא, ואז תזכה שיהיה הכל נשמע.
וכשחלה ר' יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו וכו', אמרו לו רבינו ברכנו, אמר להם יה"ר שיהא עליכם מורא שמים כמורא בשר ודם. אמרו לו, רבינו עד כאן. אמר להם, ולואי. תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם (ברכות כח:).
וי"ל מה היתה שאלתם שלא הבינו, עד שלא הסכימו לברכה זו שזה די. ומהו שהבינו יותר מהמשל דאדם עובר עבירה, שע"י המשל כבר הסכימו והבינו שברכה זו די להם, ולא צריכים לברכה יותר גדולה. וכמו"כ י"ל הלשון תדעו וכן הלשון ע"כ.
והנה אאמו"ר אמר שיש ב' מיני יראות. א) יראת חטא. ב) יראת שמים. שפירושו יש שהאדם שומר תו"מ מטעם יראת חטא, היינו אחרת הוא יכול לבוא לידי חטא. ויש לפעמים שהאדם כבר אינו מפחד שיבוא לידי חטא, שכבר זיכך את מעשיו, שיהיו הכל לשם שמים. ומ"מ הוא שומר תו"מ מטעם שמים, ז"א מטעם מצות המלך, שרצונו ית' הוא כך. ומשום זה הוא מקיים הכל.
יראת חטא נקרא שהוא מקיים הכל רק בשביל עצמו, שהוא כדי שהאדם לא יחטא זה נקרא שהסיבה היא בשביל עצמו. ויראת שמים נקרא שהסיבה היא בשביל שמים, ולא בשביל עצמו שמה שהוא שומר תו"מ הוא בשביל שכך הוא רצון ה'. ואז בזמן שהוא שומר תו"מ רק בשביל שמים, אז קשה לשמור את התו"מ, כי הוא לא מבין את הנחיצות שבהדבר, ע"ד שאמר שלמה המלך, לא ירבה וכו' אני ארבה וכו'.
ובזה נוכל לפרש את המאמר הנ"ל. בזה שהם אמרו לו ע"כ, היינו שהם חשבו שהוא אומר להם שיהיה להם מורא שמים כמורא בשר ודם, שכוונתו שיראת שמים שלהם תהיה בבחינת מורא בשר ודם, שפירושו יראת חטא, ששמירת תו"מ היא מטעם האדם עצמו, כדי שהאדם לא יחטא.
וע"ז שאלו, עד כאן, היינו שלמדרגה יותר גבוהה אי אפשר להגיע?. ועל זה השיב להם משל, שאם אדם עובר עבירה, אומר שלא יראני אדם. שהוא מפחד שאם יראה הוא יכול למסרו למלכות, ושהיראה שלו כל כך חזקה שלא יעבור אם מישהו רואה. כמו כן כאן הוא אמר להם, תדעו שכוונתי לפנימיות הדברים, כי בזה שאני מברך אתכם, יה"ר שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, זו מדרגה גבוהה.
ואמר להם ולואי שתגיעו לזה, שכוונתי שיהיה עליכם מורא שמים, היינו ששמירת תו"מ תהיה מטעם שמים בלבד, ובשבילכם עצמכם כבר לא יהיה שום פחד אולי תבואו לידי חטא, אלא כבר אתם בטוחים בעצמכם שאין מציאות לחטוא. ומה שאתם שומרים תו"מ הוא רק מטעם שמים, שכך הוא רצון ה'. מכל מקום תהיה יראת שמים זו דומה כמורא בשר ודם.
שפירושו, שכמו במורא בשר ודם אתם יודעים היטב שצריכין לשמור בכל מיני חומרות, שלא יעבור אף רגע אחד בלא יראה, כי אתם עומדים על המשמר בלי שום הקלות, אלא שאתם מחמירים בכל מיני חומרות במקום שנוגע ליראת בשר ודם, כמו כן ביראת שמים יהיה אצלכם הפחד הזה, שלא תעברו אף רגע בלי יראה זו. וזהו הלואי, אדרבא שזוהי מדרגה גדולה מאד, שתהיה כל היראה מטעם ה', ומכל מקום יהיה הפחד והשמירה כמו ביראת בשר ודם.