תוכן

אב תשל"ח ירושלים

א)כל המתגאה כאילו עע"ז. כי ענין גאוה הוא שהאדם לא מרגיש את שפלותו, היינו שזהו חשיבות גדולה לאדם בזה שהוא משמש להבורא ולא שמשמש א"ע. כי האדם הוא בריאה שפלה שלא כדאי לדאוג בשבילה, וללכת כל שנות חייו רק במטרה לשמש ולהנאות את עצמו, שזה נק' לשמש את האדם. אבל לשמש את בוראו, היינו להרגיש את הכדאיות לשמש ולהנות להבורא, שע"ז יתן את כל רצונו ומחשבתו, אין יכול, מטעם שהוא לא מרגיש א"ע לאדם השפל. אלא שהאדם מרגיש א"ע שיותר חשוב לשמש א"ע מלשמש את הבורא.
זה נק' שהאדם הוא בעל גאוה. וזה נק' עובד ע"ז, משום שהוא לא יכול להיות עובר ה', אלא עובד את עצמו, היינו עבודה שזרה לנו.