תוכן

אומר הזוה"ק, כל המתגאה אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד. כי ענין דעת הוא עיקר השולט באדם, אבל איזה בחינת דעת שולטת בהאדם? זהו דוקא דעת, היינו שהוא מבין, שעל ידי המעשה הזו הגוף יהנה. ז"א אם אין הדעת מבין, שזה יביא לו תענוג, אין כח בידו לותר על התענוג. ויש לשאול מדוע האדם צריך לוותר על התענוג? מהי החשיבות של קו ימין בעבודה?
וזה יכול להיות בזה המעשה, שהוא עושה רע לאחרים ואחרים יתנקמו בו אחר כך, בגלל זה הוא צריך לוותר. ולפעמים, כשהוא משוחד מהתענוג אין בידו לראות את האמת, היינו שאחר כך על ידי זה יסבול ייסורים.