תוכן

כל המשתף שם שמים ודבר אחר הוא נעקר מהעולם, שנ' בלתי ה' לבדו (סוכה מה, סנהדרין ס"ג).
וי"ל מה פירוש שמשתף דבר אחר מדוע הוא נעקר מן העולם, הלא זה הוי עובד ע"ז, היינו שעובד ה' וגם עובד הדבר אחר, והי' צ"ל דינו כעובד ע"ז. ומהו דוקא הוא נעקר מהעולם.
וע"ד המוסר י"ל שמ"ש בלתי לה' לבדו, אין הכוונה שהוא עובד ע"ז ג"כ, אלא הכוונה היא, היות שהאדם צריך לקיים תו"מ מטעם יר"ש ולא להנאת עצמו, וזה שעובד לה' וגם הוא רוצה להנות מעבודתו, היינו להנאת עצמו ג"כ, זה נק' המשתף שם שמים ודבר אחר, היינו עצמו ג"כ, הוא נעקר מהעולם. היות שהאדם נברא בעולם למטרה של יר"ש, כמשרז"ל (ברכות ו' ע"ב) כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה-לצוות לזה היינו ליר"ש עי' שם. נמצא מי שמשתף הנאת עצמו נמצא שהוא נעקר מן העולם, משום שאין כוונתו רק לשם שמים. וז"ש בלתי לה' לבדו, ולא להנאת עצמו ג"כ.