תוכן

ויגש תש"מ

א) כל דאלים גבר. איתתך גוצא גחין ותלחוש לה (ב"מ נ"ט א. כי בבחי' עבודת ה' בדרך האמת, כשבא לקבל על עצמו עומ"ש בבחי' למעלה מהדעת, א"כ אין שם דעת שתהי' לו היכולת עם השכל שלו להבין את הכדאיות של קבלת עבודה בעמ"נ להשפיע, אלא כל דאלים, היינו שרק בבחינת הכוח יכולים להכריע, ולא עם בחינת המוח. כי כשיש לו איזה שכל המחייבו לעשות זאת, כבר נקרא זה בתוך הדעת. לכן אין לפסוק בזה שוב שכל, רק בחינת כח לבד. ומזה נמשך הדין, בבחינת דין גשמי בין אדם לחבירו ג"כ יש מציאות כזו, שבי"ד נותנים את הפסק כל דאלים גבר.
ומדוע צריכה להיות עבודתו בבחינת למעלה מהדעת, זהו בחינת מציאות. היות שהאדם נברא עם כלי הגוף הנקרא רצל"ק. א"כ אין הגוף מסוגל לעשות משהו נגד הרצל"ק. וא"כ עושה בתוך הדעת, זהו סימן שמרמה א"ע בבחינת האמת. לכן הוא חושב שהדעת מחייבת אותו כך.